פסק-דין בתיק בר"ע 19575-03-11

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.                לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט אילן סופר; ב"ל 2276/09), מיום 13.2.2011, בה נדחתה במלואה בקשת המבקש להפניית שאלות הבהרה למומחית הרפואית.

לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לכך, תידון בקשת רשות הערעור כערעור וזאת על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

2.                המבקש, יליד שנת 1956, עובד במפעל מגנזיום במסגרת מפעלי ים המלח החל משנת 1995, כאחראי על קבלת והחזרת חומרים כימיים שונים לרבות כלור פחמן טטרה כלורי (CCL4), חומצה גופרתית ופטרולאום קוק (פחם פעיל). בחודש ינואר 2000 אובחן כסובל ממחלת לוקמיה לימפתית כרונית.

3.                בתביעה שהגיש המבקש לבית הדין האזורי, עתר להכרה במחלת הלוקמיה כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי, לאחר קביעת העובדות הרלוונטיות ובהסכמת הצדדים, מינה את ד"ר עינת שיינר, רופאה תעסוקתית, כמומחית מטעם בית הדין, על מנת שתחווה דעתה בדבר הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובל המבקש לבין תנאי עבודתו (להלן - המומחית הרפואית).

4.                המומחית הרפואית, לאחר עיון בחומר הרפואי וברשימת העובדות שנשלחה אליה, קבעה בין היתר כדלקמן:

"במסגרת עבודתו, מאז הקמת המפעל בשנת 1995 (בהיותו בן 39), עסק בפריקה וניפוק של החומרים אלומיניום מנגן, אלומיניום בריליום, בריום כלור, חומצה גופרתית, אבץ אלומיניום, פטרולאום קוק, סולר ומזוט. עם תחילת הרצת המפעל בשנת 1997 בא במגע גם עם החומרים פחמן טרה-כלורי וכלור. בשנת 1998 היה אף מעורב בתאונת עבודה שבה נשפכה על בגדיו של התובע כמות גדולה של פחמן טטרה-כלורי.

אין כל ספק כי התובע עבד במפעל כימי שבו היה שימוש במגוון רב של חומרים המזיקים לבריאות, חלקם אף סווגו כחומרים מסרטנים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנקודות הבאות:

1.         על סמך הספרות העדכנית המתארת את מחלת ה - CLL , לא מוכר כל גורם סביבתי או תעסוקתי ברור המהווה גורם סיכון ידוע להתפתחותה או החמרתה של המחלה...

2.         אמנם חלק מן החומרים עימם בא התובע במגע סווגו כחומרים מסרטנים, אולם לאחר סקירת ספרות דקדקנית של כל החומרים, לא נמצא מבין חומרים אלו חומר הנקשר למחלתו של התובע... כמו כן, מתוך תיאור העבודה של התובע נראה כי מלבד תאונת העבודה המתוארת לעיל - פוטנציאל החשיפה במסגרת עבודות קבלה, החזרה, פריקה וניפוק של חומרים הוא נמוך יחסית...

להערכתי לא ניתן לקבוע קשר סיבתי (של גרימה או החמרה) בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו...

להערכתי על סמך נתונים אלו לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין חשיפתו של התובע ל- CCI4 לבין מחלתו. בנוסף לכך, על סמך סקירת הספרות שערכתי אינני רואה קשר סיבתי בין תנאי העבודה האחרים של התובע וחשיפותיו לחומרים הנוספים שפורטו בפני, לבין מחלתו".

5.                המבקש הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחית הרפואית, מהטעם כי " לא התייחסה לחלק מהנתונים העולים מהעובדות המוסכמות שגובשו בין הצדדים ומהמסמכים שהומצאו לעיון המומחית". בית הדין האזורי, לאחר קבלת תגובת המשיב, דחה את הבקשה במלואה וקבע כי חוות דעתה של המומחית הרפואית מנומקת ומפורטת, כוללת מענה לעניינים העולים מהשאלות המבוקשות ולכן אין בשאלות אלו כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת.

6.         המבקש, בבקשת רשות הערעור מטעמו, טוען כי שאלות ההבהרה אותן ביקש להפנות למומחית הרפואית רלוונטיות לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו ולכן יש להתירן.

7.        המשיב מתנגד לבקשה. לגישתו, יש לאפשר הצגת שאלות הבהרה אך ורק כאשר אותן שאלות נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת הרפואית; במקרה זה, התייחסה המומחית הרפואית באופן מפורט ומנומק לכל השאלות הרלוונטיות וממילא אין צורך להפנות אליה שאלות כלשהן.

8.        משהצעתנו לצדדים להסדר דיוני לא הבשילה לכלל הסכמה, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. לאחר שנתנו דעתנו לכלל טיעוני הצדדים, לחוות הדעת ולשאלות ההבהרה אותן ביקש המבקש להפנות למומחית הרפואית, הגענו לכלל מסקנה כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין להפנות למומחית הרפואית חלק משאלות ההבהרה. להלן נפרט את נימוקינו לכך.

9.        כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ראו את הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים - יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת - דרך כלל - חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל).  כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).